מהרבה דברים.
מהבגרויות שבאות השנה, מכל חומר, הפחד להכשל בגרויות, מה ישפיע לי אחר כך על עבודה וכזה.
ממה שעובר עלי. אף אחד לא יודע על זה.
ואני לא חושבת שאני גם יכולה לשתף.
אני רוצה באמת שכן.
אבל זה קשה מידי.
ולא הולך לי.
אף אחת לא יודעת מה עובר עלי, לא חברים לא הורים לא משפחה.
כל הפחד, כל העצב.
הכל מתערבב, מתסכל ומרגיש כאילו אין דרך מוצה.
אבל עוד לא עיבדתי תקווה לגמרי.
איך שהו הכל יהיה טוב.
אני מקווה.